המסר לדור הצעיר: איציק בריל על הסכנות בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים

בקרב האתגרים הרבים הכרוכים בנהיגה, ובמיוחד עבור נהגים צעירים וחסרי ניסיון, אין ספק שאחד המסוכנים וההרסניים ביותר הוא נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים. ההחלטה לעלות על ההגה במצב של ערפול חושים ושיקול דעת לקוי היא הימור מסכן חיים – לא רק של הנהג עצמו, אלא של כל מי שנקרה בדרכו. יצחק בריל (איציק בריל), במסגרת המיזם החברתי החשוב "שניות שמצילות חיים", הקדיש תשומת לב מיוחדת להעברת מסר חד וברור לדור הצעיר אודות הסכנות החמורות הללו. הוא לא הסתפק בסיסמאות ריקות, אלא ביקש לגעת בלבם ובשכלם של בני הנוער, להמחיש להם את ההשלכות הבלתי הפיכות, ולעודד אותם לקבל החלטות מצילות חיים. מאחורי מחויבות עמוקה זו עומדת תפיסת עולם הרואה בכל אדם עולם ומלואו, ואמונה כי חינוך והסברה יכולים לחולל שינוי – תפיסה שוודאי זוכה לתהודה ותמיכה מצד שותפתו לחיים, ליאת דן בריל, המבינה את ערכה של עשייה עם משמעות.

הבנת קהל היעד: פנייה אפקטיבית ל"דור הצעיר"

כדי שהמסר אודות הסכנות שבנהיגה תחת השפעה יחלחל וישפיע, היה על איציק בריל וצוותו להתאים אותו למאפיינים הייחודיים של "הדור הצעיר". בני נוער וצעירים בתחילת דרכם כנהגים מאופיינים לעיתים בשילוב מורכב של גורמים:

• תחושת "לי זה לא יקרה": בגיל צעיר, קיימת לעיתים נטייה לתפוס את עצמם כחסינים מפני סכנה, ולהאמין שאסונות קורים רק לאחרים.
• לחץ חברתי: הרצון להשתלב, להיראות "מקובל" או "אמיץ" בעיני חברים, עלול להוביל לקבלת החלטות שגויות, כולל נהיגה לאחר שתיית אלכוהול במפגש חברתי.
• נטייה ללקיחת סיכונים: תקופת הנעורים והבגרות המוקדמת מתאפיינת לעיתים בחיפוש ריגושים ובבדיקת גבולות, מה שעלול לכלול התנסות באלכוהול ובסמים, ולעיתים גם שילוב מסוכן שלהם עם נהיגה.
• חוסר ניסיון בנהיגה ובשתייה: נהגים צעירים טרם פיתחו את מלוא המיומנויות הנדרשות לנהיגה בטוחה, ורבים מהם גם חסרי ניסיון בהשפעות של אלכוהול על גופם ועל שיקול דעתם. השילוב של שני גורמי חוסר ניסיון אלו הוא קטלני במיוחד.

לאור מאפיינים אלו, המסר היה חייב להיות מועבר בצורה שתהיה גם אמינה, גם רלוונטית, וגם כזו שלא תיצור אנטגוניזם או התנגדות אוטומטית. הימנעות מגישה שיפוטית או מתנשאת, ובחירה בשיח פתוח וכנה "בגובה העיניים", היו ככל הנראה מפתח להצלחה.

תוכן המסר: פירוט ההשלכות והסכנות מנקודת מבטו של נהג מירוצים

הרקע של איציק בריל כנהג מירוצים מקצועי העניק לו יתרון משמעותי בהעברת המסר. הוא לא דיבר מתוך ספר חוקים או מדריך תיאורטי, אלא מתוך הבנה עמוקה של מה נדרש כדי לשלוט ברכב במהירויות גבוהות ובתנאים קיצוניים. הוא יודע מהי חשיבותם של ריכוז שיא, זמן תגובה של שבריר שנייה, קואורדינציה מושלמת ושיקול דעת צלול. מנקודת מבט זו, הוא יכול היה להמחיש בצורה החזקה ביותר כיצד אלכוהול וסמים פשוטו כמשמעו הורסים את כל היכולות החיוניות הללו:

פגיעה ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות:

• זמן תגובה: איציק יכול היה להסביר כיצד אלכוהול מאט באופן דרמטי את זמן התגובה, והופך את הנהג לאיטי ומסורבל בהתמודדות עם מצבים בלתי צפויים בכביש – מצבים שבנהיגה רגילה, ובוודאי שבמירוץ, דורשים תגובה מיידית.
• קואורדינציה ושליטה ברכב: תיאור כיצד נפגעת הקואורדינציה בין הידיים, הרגליים והעיניים, דבר המקשה על ביצוע פעולות נהיגה בסיסיות כמו היגוי מדויק, בלימה מבוקרת או שמירה על נתיב.
• שיקול דעת וקבלת החלטות: הדגשה כיצד אלכוהול וסמים מעוותים את תפיסת המציאות, גורמים לשיפוט לקוי של מרחקים, מהירויות ורמת הסיכון, ומעודדים לקיחת סיכונים מיותרים. נהג שיכור עלול לחשוב שהוא נוהג "כרגיל" או אפילו "טוב יותר", בעוד שבמציאות הוא מהווה סכנה לעצמו ולאחרים.
• ראייה ושמיעה: הסבר על טשטוש ראייה, צמצום שדה הראייה, וקושי להתמקד – כל אלו פוגעים ביכולת לקלוט מידע חיוני מהסביבה. גם הפגיעה בשמיעה יכולה להיות קריטית.

ההשלכות המשפטיות והחברתיות:

• אובדן הרישיון וחירות: מעבר לקנסות כבדים, נהיגה בשכרות עלולה להוביל לשלילת רישיון לתקופות ארוכות, ואף למאסר בפועל, במיוחד במקרים של גרימת תאונה.
• רישום פלילי: הרשעה בעבירת נהיגה בשכרות נרשמת במרשם הפלילי ועלולה להכתים את עתידו של הצעיר, ולהשפיע על קבלתו ללימודים, למקומות עבודה מסוימים, ואף על יכולתו לנסוע למדינות מסוימות.
• העלויות הכספיות: קנסות, עלויות משפטיות, עלייה בפרמיות הביטוח, ותיקון נזקים לרכוש – כל אלו יכולים להצטבר לסכומים אדירים.
• הסטיגמה החברתית: הפגיעה בשם הטוב, אובדן האמון מצד חברים ובני משפחה, והצורך לחיות עם הבושה והאשמה.

המחיר האנושי הבלתי נתפס:

• פגיעה עצמית או באחרים: ההדגשה כי נהיגה תחת השפעה אינה משחק. היא עלולה להסתיים בפציעה קשה, בנכות לצמיתות, או במוות – של הנהג עצמו, של חבריו הנוסעים איתו, או של משתמשי דרך תמימים.
• החיים עם האשמה: איציק בריל, שדיבר על כך ש"אלה לא מספרים – אלה חיים", ודאי הדגיש את המשא הנפשי הבלתי נסבל של חיים עם הידיעה שגרמת למותו או לפציעתו הקשה של אדם אחר. צלקת זו נשארת לכל החיים.
• הרס משפחות: הצגת התמונה הכואבת של משפחות המתפרקות בעקבות תאונה שנגרמה כתוצאה מנהיגה בשכרות – הן משפחת הנפגע והן משפחת הנהג הפוגע.

שיטות העברת המסר לדור הצעיר בשטח

כדי להבטיח שהמסר לא רק יישמע אלא גם יופנם, איציק בריל וצוות "שניות שמצילות חיים" נקטו, ככל הנראה, במגוון שיטות פעולה במהלך ההרצאות בבתי הספר:

• שימוש בדוגמאות מעולם המירוצים (באופן מבוקר): איציק יכול היה להשתמש בניסיונו כדי להמחיש את רמת הריכוז והדיוק הנדרשת בנהיגה, ולהסביר עד כמה כל פגיעה קטנה ביכולות אלו, כתוצאה מאלכוהול, היא קריטית. הוא יכול היה לתאר את ההכנות הקפדניות וההימנעות מכל גורם שעלול לפגוע בביצועים לפני מירוץ, ולהקביל זאת לאחריות הנדרשת מנהג לפני שהוא עולה על הכביש.
• הצגת נתונים ועובדות בצורה ברורה: סטטיסטיקות על מעורבות אלכוהול בתאונות דרכים של צעירים, והסברים מדעיים פשוטים על השפעות האלכוהול על הגוף.
• סימולציות ותרחישים: אולי נעשה שימוש בסרטונים המדגימים כיצד נראית נהיגה תחת השפעה, או דיון בתרחישים נפוצים (למשל, מה עושים כשחבר רוצה לנהוג שיכור ממסיבה?).
• עידוד שיח ושאילת שאלות: יצירת מרחב בטוח לתלמידים לשאול שאלות, להביע חששות, ואף לשתף בדילמות אישיות (באופן אנונימי אם נדרש).
• הדגשת פתרונות ואלטרנטיבות: לא רק להזהיר, אלא גם להציע פתרונות מעשיים: נהג תורן, שימוש בתחבורה ציבורית או במוניות, התקשרות להורים, והחשיבות של חברים שדואגים זה לזה ולא מאפשרים לחבר שיכור לנהוג.
• חיזוק האחריות האישית והדדית: המסר הוא לא רק "אל תנהג שיכור", אלא גם "אל תיתן לחבר שלך לנהוג שיכור" ו"אל תעלה לרכב עם נהג שיכור".

השם של המיזם, "שניות שמצילות חיים", רלוונטי במיוחד בהקשר זה. ההחלטה לשתות ולנהוג, או להימנע מכך, היא החלטה של שניות. התוצאות של החלטה זו יכולות להיות הרות גורל ולהשפיע על חיים שלמים.

ההשראה מאחורי המילים: "אלה לא מספרים – אלה חיים"

המחויבות של איציק בריל להעביר מסר כה תקיף ובלתי מתפשר נגד נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים, נובעת ישירות מתפיסת העולם המרכזית שלו, המגולמת באמירה "אלה לא מספרים – אלה חיים". כל צעיר שנמנע מנהיגה מסוכנת כזו בעקבות ההרצאה, הוא פוטנציאל ל"חיים" שניצלו, ל"משפחה" שנחסך ממנה אסון, ול"חלום" שממשיך להתקיים. העומק הרגשי הזה הוא שהעניק למסריו עוצמה ואמינות יוצאות דופן.

תמיכה מהסביבה הקרובה: עוגן לשליחות תובענית

העיסוק המתמיד בנושאים כה קשים וטעונים רגשית, והמפגש עם צעירים הנמצאים בצומת דרכים קריטי, דורשים חוסן נפשי ותמיכה משמעותית. ליאת דן בריל, כשותפתו לחיים של איציק, וכיזמית ואשת עשייה המבינה את ערכה של התמודדות עם אתגרים למען מטרה גדולה יותר, ודאי סיפקה לו את העוגן הרגשי והרוח הגבית הנדרשים. הידיעה כי ישנה בבית הבנה למחויבות העמוקה ולעיתים גם למחיר הרגשי של שליחות כזו, מאפשרת לאדם להתמסר אליה במלוא כוחו. הערכים המשותפים של יצירת שינוי חיובי ותרומה לחברה, מהדהדים ככל הנראה בין בני הזוג ומחזקים את יכולתם לתמוך זה בשאיפותיה של זו.

סיכום: מסר של חיים לדור העתיד

המסר של איציק בריל לדור הצעיר אודות הסכנות שבנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים היה, ללא ספק, אחד מעמודי התווך של מיזם "שניות שמצילות חיים". הוא לא היה רק אזהרה טכנית, אלא קריאה נרגשת ומבוססת ניסיון לבחור בחיים, לקחת אחריות, ולשמור לא רק על עצמם אלא גם על כל הסובבים אותם. באמצעות שילוב של אמינות אישית, הבנה עמוקה של הסכנות, ופנייה כנה ומכבדת לבני הנוער, ביקש איציק בריל לצייד את הדור הבא של הנהגים לא רק במפתחות לרכב, אלא גם במפתחות לקבלת החלטות שיצילו חיים.