מאורות גנוזים: שחזור ספרי המקובל האלוקי רבי מאיר ביקייאם במכון "שובי נפשי"

בתוך ארון הספרים היהודי, בין אלפי הכותרים המוכרים, מסתתרים לעיתים יהלומים שרק יחידי סגולה ידעו על קיומם. במשך מאות שנים, שמו של המקובל האלוקי רבי מאיר ביקייאם זצ"ל היה נלחש ביראת כבוד בקרב יודעי ח"ן, אך ספריו היו בבחינת "ספר החתום" – נדירים, יקרים למציאות, וקשים להשגה ולהבנה.

מכון הוצאת הספרים של ישיבת "שובי נפשי", בראשות הגאון המקובל רבי עזריאל מנצור שליט"א, לקח על עצמו משימה שהיא מעין "ארכיאולוגיה של הקדושה": לחשוף, לנקות ולהגיש מחדש לציבור את יצירות הפאר של רבי מאיר ביקייאם. המאמר שלפניכם מספר את הסיפור המרתק של דמות הוד זו, את הקושי העצום שבשחזור כתביו, ואת הבשורה הגדולה שמביא מכון "שובי נפשי" ללומדי הקבלה והחסידות בדורנו עם הופעתם המחודשת של "מאורי האור".

תקציר: תחייתו של ענק הרוח מאיזמיר

רבי מאיר ביקייאם (חי ופעל במאה ה-18 באיזמיר, טורקיה) היה דמות מופת ששילבה גאונות הלכתית עם השגות קבליות נשגבות. הוא היה מחשובי המקובלים בדורו, ידיד נפשו של רבי חיים אבולעפיה (מחדש היישוב בטבריה), ומחבר פורה של ספרים שרובם עוסקים בתורת הסוד ובפרשנות עמוקה לזוהר ולמדרשים.

במשך השנים, ספריו אזלו מן השוק. הדפוסים הישנים התפוררו, והכתב הצפוף הקשה על הלימוד. מכון "שובי נפשי" זיהה את הצורך האדיר בהחזרת תורתו למרכז הבמה. בפרויקט רחב היקף, שכלל פענוח מחדש של דפוסים ראשונים, יצאה לאור סדרת ספריו במהדורות מפוארות (כמו "מאיר בת עין", "מאורי אור", ועוד). פרויקט זה מחזיר את הצבע ללחיים של תורת הקבלה הספרדית-טורקית, ומאפשר ללומדים בני זמננו גישה לאוצרות שהיו נעולים בפניהם עד כה.

מי היה "המקובל האלוקי" רבי מאיר ביקייאם?

כדי להבין את גודל המפעל, יש להכיר את האיש. רבי מאיר ביקייאם לא היה "עוד מחבר". הוא היה דמות שבחייו נחשבה לקדושה ומורמת מעם.

הסביבה הרוחנית: תור הזהב של איזמיר

רבי מאיר חי בתקופה שבה העיר איזמיר שבטורקיה הייתה "ירושלים של גלות". חיו בה ענקים כמו רבי חיים אבולעפיה, רבי יעקב אלגאזי, ורבי יצחק הכהן רפפורט. בתוך חבורת האריות הזו, רבי מאיר בלט כמי שצולל למעמקי הפרד"ס (פשט, רמז, דרש, סוד).

הקשר לרבי חיים אבולעפיה

ידידות אמיצה ומופלאה שררה בין רבי מאיר ביקייאם לבין רבי חיים אבולעפיה. כי הנראה השניים למדו יחד, והיו שותפים לסודות תורה. כאשר רבי חיים אבולעפיה עלה לארץ ישראל לחדש את היישוב בטבריה, רבי מאיר נותר באיזמיר אך רוחו הייתה קשורה ברוח חברו. ספרים רבים של רבי מאיר נושאים הסכמות נלהבות מרבני הדור, המעידים על קדושתו ועל כך ש"רוח הקודש שורה בבית מדרשו".

ייחודו כמקובל

בניגוד למקובלים שכתבו ביאורים לכתבי האריז"ל, רבי מאיר ביקייאם יצר סגנון ייחודי: הוא שילב את עומק הקבלה (על פי שיטת האר"י) עם מדרשי חז"ל, מוסר והתעוררות הלב. ספריו אינם רק "מידע" לקורא, אלא חוויה רוחנית שמטרתה לרומם את הנשמה ולהביא את האדם לדבקות בבורא.

המצב לפני השחזור: אוצר סגור

עד כניסתו של מכון "שובי נפשי" לתמונה, המצב של ספרי רבי מאיר ביקייאם היה בכי רע. אברך או חוקר שרצה ללמוד בספריו נתקל בחסמים כמעט בלתי עבירים:

נדירות הדפוסים

הספרים הודפסו לראשונה באיזמיר ובשאלוניקי במאה ה-18 (שנות הת"ק). מאז לא הודפסו מחדש בצורה מסודרת. הספרים המקוריים הפכו לפריטי אספנות יקרי מציאות, שרק ספריות לאומיות או אספנים פרטיים החזיקו בהם.

איכות הדפוס והנייר

הדפוסים הישנים הודפסו על נייר שעם השנים הפך שביר וצהוב. הדיו בחלק מהדפים דהה או נמרח, והאותיות היו לעיתים שבורות.

כתב רש"י וראשי תיבות

כנהוג באותה תקופה, הספרים הודפסו בכתב רש"י צפוף, ללא רווחים מספקים בין הפסקאות, ובעומס עצום של ראשי תיבות וקיצורים (שחלקם ייחודיים למחבר וקשים לפענוח). לומד מודרני, שרגיל לספרים מפוסקים ומנוקדים, התקשה למצוא את ידיו ורגליו בתוך "יער" המילים הצפוף.

היעדר מראי מקומות

רבי מאיר, בגאונותו, ציטט אלפי מקורות מהזיכרון. הזוהר, תיקוני הזוהר, כתבי האר"י ומדרשים נדירים מוזכרים בספריו ברמזים דקים. ללא עבודת מחקר המציינת היכן בדיוק נמצא המקור, הלימוד נותר שטחי וחסר.

הבשורה של "שובי נפשי": תהליך התחייה

כאן נכנס לתמונה החזון של הגאון המקובל רבי עזריאל מנצור. כמי שחי ונושם את תורת המזרח והקבלה, הוא ראה בהעלמותם של ספרי רבי מאיר ביקייאם אבידה שאינה ניתנת לתיקון ללא מעשה.

ההנחיה למכון הייתה ברורה: "להוציא את האור מן הכוח אל הפועל". לא סתם להדפיס, אלא להאיר.

תהליך העבודה במכון כלל מספר שלבים קריטיים:

1. איסוף המקורות

צוות המכון איתר עותקים נדירים של הדפוסים הראשונים, ולעיתים אף נעזר בכתבי יד כדי להשוות גרסאות במקומות שבהם הדפוס היה משובש.

2. הקלדה ופענוח

זו הייתה עבודת נמלים. תלמידי חכמים הבקיאים בתורת הקבלה ישבו ופענחו מילה במילה. האתגר הגדול היה לפתוח את ראשי התיבות הסבוכים של רבי מאיר, שפעמים רבות הסתירו בתוכם מושגים קבליים עמוקים.

3. עריכה וחלוקה

הטקסט הרציף חולק לפסקאות, נוספו סימני פיסוק (שלא היו קיימים במקור), והדברים סודרו בצורה המאפשרת לעין ולמוח לקלוט את הרעיון. כותרות משנה וכותרות צד נוספו כדי לסייע בהתמצאות.

4. מפעל ההערות והביאורים

זהו הערך המוסף הגדול ביותר. המכון הוסיף אלפי מראי מקומות. כאשר רבי מאיר כותב "וכמו שכתוב בזוהר", המהדירים ציינו בדיוק: זוהר פרשת ויחי, דף רל"ב ע"א. עבודה זו פתחה את הספר לרווחה והפכה אותו לכלי לימודי ראשון במעלה.

5. הפאר החיצוני

כיאה למחבר "מאורי אור", הספרים יצאו בכריכה מפוארת, בעיצוב מלכותי, ועל נייר משובח. רבי עזריאל מנצור מדגיש תמיד שהכלי צריך להיות נאה כדי לכבד את התוכן הקדוש שבתוכו.

הסדרה המפוארת: אילו ספרים חזרו לחיים?

מכון "שובי נפשי" זכה להוציא לאור מחדש את חיבוריו המרכזיים של רבי מאיר ביקייאם, המהווים סדרה שלמה של תורת הסוד:

• "מאיר בת עין": פירוש עמוק ורחב על ה"עין יעקב" (אגדות הש"ס). בספר זה מגלה רבי מאיר את הסודות הטמונים בתוך סיפורי האגדה של חז"ל, ומראה כיצד כל סיפור בגמרא רומז לעולמות עליונים, לתיקון הנפש ולסודות הבריאה. זהו ספר יסוד לכל מי שמבקש להבין את פנימיות האגדה.
• "מאורי אור": כשמו כן הוא. חיבור העוסק בביאור פסוקי התורה על דרך הקבלה והרמז. בספר זה מביא המחבר חידושים נפלאים המאירים את פרשת השבוע באור יקרות, תוך שימוש בכתבי האר"י.
• "גולל אור": ענייני גלגולים ונשמות, בנוי על פי האריז"ל ותלמידיו.
• "מגן אבות": פירוש על מסכת אבות. רבי מאיר לוקח את מסכת המוסר הבסיסית ביותר והופך אותה למדריך רוחני עליון, המשלב בין תיקון המידות לבין העפלה בסולמות הקבלה.
• "מאיר לארץ": חיבור נוסף המשלב דרוש וקבלה, המראה את כוחו של המחבר גם כדרשן שיודע לגעת בלב שומעיו.

מדוע בחר הרב עזריאל מנצור דווקא ברבי מאיר ביקייאם?

בחירתו של ראש הישיבה להשקיע משאבים כה רבים בכתביו של רבי מאיר אינה מקרית. היא נובעת ממספר טעמים עקרוניים המאפיינים את רוח ישיבת "שובי נפשי":

1. החיבור הרגשי לקבלה

הרב מנצור, כמקובל, מחפש ספרים שבהם הקבלה אינה "טכנית" אלא "חיה". רבי מאיר ביקייאם מצטיין בכך. אצלו, הספירות והפרצופים הם מציאות חיה של רחמים, דין, אהבה ויראה. לימוד בספריו מחמם את הלב ומעורר לדבקות, דבר התואם את שיטת הלימוד והתפילה בישיבה.

2. שימור מורשת איזמיר

בדומה לפרויקט ספרי רבי חיים פלאג'י, גם כאן ישנה מטרה של "החזרת עטרה ליושנה" ליהדות טורקיה. תורתם של חכמי איזמיר מאופיינת בשילוב מיוחד של למדנות ומיסטיקה, והרב מנצור רואה שליחות בהצלת האוצרות הללו משכחה.

3. מענה לדור הצמא

אנו חיים בדור שמחפש משמעות. ספרי הלכה יבשים או ספרי קבלה מופשטים מדי לעיתים מרחיקים את המחפשים. ספרי רבי מאיר ביקייאם, המשלבים אגדה, מוסר וסוד, הם בדיוק "המים הקרים על נפש עייפה" שהדור שלנו זקוק להם.

נקודות למחשבה: ההשפעה על עולם הישיבות

המהפכה השקטה: עד לפני מספר שנים, אם היית שואל בן ישיבה ממוצע "מי זה רבי מאיר ביקייאם?", הוא היה מושך בכתפיו. כיום, בזכות המהדורות של "שובי נפשי", הספרים נמצאים על המדפים בישיבות רבות. משתמשים ב"מאיר בת עין" כדי להכין שיחות מוסר, ומקובלים משתמשים ב"מאורי אור" להעמקת הלימוד.

איחוד העולמות: ספרי רבי מאיר ביקייאם הם גשר. הם מחברים את העולם הליטאי (שאוהב את הלימוד השכלי באגדות חז"ל) עם העולם הספרדי-קבלי. העריכה המודרנית אפשרה לקהלים חדשים, שבעבר חששו לגשת לספרים אלו, לגלות אותם ולהתאהב בהם.

האתגר הייחודי: "סודות בתוך סודות"

אחת הסיבות ששחזור ספרי רבי מאיר ביקייאם היה קשה במיוחד, היא העובדה שהמחבר עצמו הצפין חלק מדבריו. הוא כותב לעיתים בלשון קצרה ורמזית.

צוות העורכים של מכון "שובי נפשי", בפיקוחו של הרב מנצור, נדרש לא רק לדעת לקרוא, אלא להבין לעומק. במקרים רבים, נערכו דיונים בבית המדרש של הישיבה סביב שורה אחת סתומה בספר, עד שהגיעו לפיצוח הכוונה האמיתית של המחבר על פי מקבילות בכתבי האר"י.

משמעות הדבר היא, שהמהדורה של "שובי נפשי" היא לא רק "העתק-הדבק" נאה יותר, אלא פירוש בפני עצמו, המגיש לקורא את הדברים כשהם כבר מעובדים ומובנים.

שאלות ותשובות על הפרויקט

ש: האם הספרים מתאימים לכל אחד, או רק למקובלים?

ת: שאלה מצוינת. ספרי רבי מאיר ביקייאם הם רב-רבדיים. הספר "מגן אבות" ו"מאיר בת עין" על האגדות, מתאימים גם למי שאינו מקובל, שכן הם עוסקים במוסר ובסיפורי חז"ל, אם כי ברמה עמוקה. הספר "מאורי אור" דורש ידע מקדים רב יותר בקבלה. העריכה של המכון מסייעת לכל לומד להפיק תועלת לפי רמתו.

סיכום: להחזיר את האור לעיניים

פרויקט שחזור ספרי רבי מאיר ביקייאם במכון "שובי נפשי" הוא דוגמה מופתית לכוחו של מוסד אחד לשנות מציאות תרבותית. הרב עזריאל מנצור לא הסתפק בניהול ישיבה וכולל; הוא לקח אחריות על המדף היהודי.

הספרים הללו, שהיו מונחים בקרן זווית, מאובקים ובלויים, הפכו לפנינים מאירות. הם מאפשרים לנו להציץ לתוך מוחו וליבו של אחד מגדולי המקובלים שקמו לעם ישראל, ולשאוב משם הדרכה, נחמה ועומק רוחני.

עבור הלומד המחזיק בידו את הכרך הכחול-מוזהב של "מאיר בת עין", זו אינה רק קריאה בספר; זוהי פגישה חיה עם נשמתו של הצדיק מאיזמיר, פגישה שהתאפשרה בזכות עמלם ומסירותם של אנשי "שובי נפשי" בירושלים.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" – אלו הם רבי מאיר ביקייאם ומחזירי תורתו לדור הזה.